ילדים בגיל הרך סופגים מהעולם הסובב אותם חוויות טובות מחד גיסא וחשופים  לאירועים קשים המאיימים על ביטחונם מאידך גיסא. בעולם של תקשורת מגוונת ושל אמצעים נגישים המגיעים לקהל בני גילים  שונים (רדיו, עיתונות כתובה ומצולמת, טלוויזיה ),  הרי גם כאשר מנסים להגן על ילדים צעירים ולמנוע מהם חשיפה לאקטואליה, הם קולטים מידע ושותפים להתרחשויות, אף שלא תמיד הם מבינים את אשר הם שומעים ורואים.  

אירועים אלימים ומצבי חיים בלתי נעימים מתרחשים בסביבתנו, לעיתים בקרבה פיזית ממשית ולעיתים בקרבה פסיכולוגית, הנובעת מתחושה פנימית סובייקטיבית. אלה וגם אלה מהווים מצבי לחץ, המפרים את חיי השגרה ומשבשים את דרכי ההתמודדות  של מבוגרים ושל ילדים. מצב לחץ (או כפי שהוא מוגדר: מצב חירום) הוא אירוע חיצוני, דרמטי ופתאומי, שעלול לאיים על שלומם הפיזי והנפשי של ילדים או מבוגרים. מצב חירום יכול להיות ברמה לאומית (מלחמה או אסון טבע ועוד), קהילתית (פיגוע טרור, אירוע אלים בשכונה, תגרות ביישוב ועוד) או משפחתית (מוות, תאונת דרכים, מחלה קשה וכו').

 

שאלות המעסיקות מחנכים לילדים בגיל הרך במצבי לחץ וחירום

 

עד כמה הילדים מבינים את האירועים שאירעו? האם יש לדבר עמם ולהסביר להם את המצב? או שמא הסברה עלולה להגביר את החרדות שלהם? האם להמשיך בפעילות הרגילה או לשנות את שגרת החיים בגן במצבי חירום? מתי תגובות הילדים הן טבעיות ונורמטיביות ומתי הן מצריכות התערבות מיוחדת? כיצד ניתן להרגיע את הילדים ולתפקד כשגם הצוות החינוכי מוטרד וחרד עקב מצב הלחץ? מי הם הגורמים המקצועיים שעומדים לעזרת הגננות? מתי ובאילו דרכים ניתן לפנות אליהם?  

 

מומחים העוסקים בנושא הטראומה סבורים כי "יש לענות על כל שאלותיו של הילד בצורה ברורה ועניינית. ילדים בגיל הגן שואלים על מוות, על פציעה ועל הסיכון להיפגע בעצמם. שיחה גלויה על הסכנות האמיתיות עדיפה על התשובות הדמיוניות שהילד ממציא לעצמו. דמיונות בלתי מבוקרים על ידי המציאות עלולים להיות מפחידים הרבה יותר." (אילון, ע' להד, מ' 1990)

הכול בהתאם לגילו של הילד, להתפתחותו ולמצבו הנפשי ובשיתוף הוריו בתהליך.

 

היערכות מערכת החינוך הקדם יסודי להתמודדות עם מצבי חירום בכל הרמות שצוינו מחייבת התייחסות לכל ילד כפרט ולצרכיו בעקבות המצב, למשפחתו של כל ילד, לכלל ילדי הגן ולקבוצת הורי הילדים.

 

 

 

 

הבנת מאפייני הגיל הרך היא תנאי בסיסי לתכנון גישה חינוכית  העוסקת בנושאי אקטואליה, שתענה על צרכים בסיסיים ומהותיים של ילדים צעירים, בעיקר על דרך  ההתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה ממקורות שונים.

 

מאפיינים התפתחותיים של ילדים צעירים:  

• ילדים צעירים מגיבים ללחץ באופן שונה ממבוגרים. הם מושפעים מאוד מתגובות הסביבה הקרובה להם וחווים את הלחץ דרך חוויית הלחץ של המבוגרים המשמעותיים בסביבתם. בעת משבר המעורר תגובת לחץ,  הילד מרגיש איום וחרדה והוא עלול להגיב גופנית ונפשית. אם הילד קולט שהמבוגרים סביבו עסוקים, מוטרדים ומבוהלים בעצמם, ולכן אינם פנויים למלא את צרכיו כמו בזמני שגרה, עלולה להיפגע תחושת הביטחון והמוגנות שלו.  
• ילדים צעירים נוטים לחתור לאמת חד משמעית,הם  תופסים מצבים במונחים של "טוב" או "רע", "שחור" או "לבן", "צודק" או "טועה". תפיסה זו בגיל הרך מאפשרת  לשמר מצב רגשי מאוזן, המסייע להסתגלות ולהתמודדות. מצבים שיש בהם עמימות, אי ודאות, נקודות מבט שונות ומחלוקות יכולים לערער אצל הילדים את האיזון הפנימי, ועקב כך עלולות להופיע אצלם התנהגויות המבטאות חרדה, כגון הסתגרות, הימנעות מיצירת קשר, בכי, תוקפנות, התפרצויות זעם, סרבנות וכו'.  
• ילדים צעירים עלולים לערב בין דמיון ומציאות . כאשר הם אינם מקבלים מידע הם עלולים לדמיין דברים קיצוניים ואף חמורים מאלה שקרו במציאות. החשיפה לכלי התקשורת ולשיחות בין מבוגרים בסביבתם הקרובה מעמידה ילדים צעירים במצב שבו הם קולטים מידע באופן חלקי ומקוטע. הם נוטים לארגן מידע זה באופן סובייקטיבי, להשלים את "הסיפור" בעזרת דמיון ואסוציאציות ולעתים הם מתרחקים מהעובדות ומעבדים מידע זה באופן מסולף.
• רכישת מושגי הזמן  אצל ילדים צעירים נמצאת  בשלבי התהוות. הם מתקשים להבין משמעות  של עבר, הווה ועתיד, תהליכים ארוכי טווח או כאלה המתרחשים בהדרגה. הם עסוקים בעיקר במה שמתרחש "כאן ועכשיו". הם חוששים מאיום קונקרטי ולעיתים גם כאשר הסכנה אינה מידית הם חווים אותה כקרובה .
•  הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה נמצאת אף היא בשלבי רכישה שונים, ולכן ילדים מתקשים לעתים להבחין בצורה ברורה בסיבות שגרמו לאירוע מסוים להתרחש ולהבין תוצאות צפויות במצבים שונים.
• הזדהות והרגשת שייכות הם חלק מההתפתחות הרגשית בגיל הצעיר, ולכן לעיתים התרחשות אירוע טראומטי שאינו נוגע לילד, אך קרוב לעולמו יהיה מקור לחרדה. לדוגמה: בעקבות רצח שהתרחש במשפחה "הדומה" למשפחתו הוא ישאל: "האם גם לי זה יקרה?"

 

 

 

 

מקומו של הגן ותפקידה של הגננת והצוות החינוכי בחיי הילדים:

גן הילדים הוא אחד ממעגלי החיים המשמעותיים בחיי הילד. ההתרחשויות בו הן תוצר של דיאלוג מתמיד בין מה שהסביבה החינוכית בגן מזמנת לילדים ובין אירועים המתרחשים במשפחה ובקהילה.

האקטואליה נכנסת לגן לעיתים ביוזמת הגננת, המחברת את הילדים למציאות הסובבת כנדבך לידע שהם רוכשים על העולם, אך לעיתים הילדים מביאים את שאלותיהם, פחדיהם וקטעי המידע שקלטו.

הגננת והצוות הן דמויות משמעותיות עבור ילדים צעירים. הם רואים בהן מקור להזדהות ולתמיכה והם נשענים עליהן לביסוס ביטחונם האישי. אחריות הצוות החינוכי  היא להתמודד עם מגוון רב של מצבים מורכבים.

חזרה

אירועים אקטואליים נוגעים בכמה מעגלי חיים: אישי, בין-אישי, קהילתי ולאומי. בגיל הרך ההתייחסות לאירועי האקטואליה צריכה לעבור דרך נקודות החיבור של אירועים מרוחקים למעגלי החיים האישיים והבין-אישיים הקרובים לילד. ילדים צעירים אינם מוטרדים מ"גורל העם והמדינה", הם אינם מביעים עמדות ודעות משלהם  על  הכרעות גורליות, אלא עוסקים בעיקר בהשלכות האפשריות של אירועים אלה על עולמם הקרוב: "האם ייקחו לנו את הבית?" "האם יכול להיות רצח במשפחתי?". החרדות העולות הן בדרך כלל סביב הביטחון האישי.  

על הגננת להיות קשובה לילדים, ללמוד מפיהם, מהתנהגותם, ממשחקיהם מהי משמעות האירוע על פי הבנתם. כמו כן, חשוב שהגננת תהיה מודעת להשפעת תגובותיה שלה על רגשות הילדים ועל חוסנם הנפשי.

 

ההתייחסות לאקטואליה בגן, חשוב שתתמקד בהסברה ובהבהרת ההתרחשויות, בהרגעת הילדים כאשר האירועים נושאים אופי של לחץ, בהשבת האיזון הפנימי שלהם ובטיפוח  חוסן נפשי שיבסס דרכי התמודדות יעילות.

 

מתפקידה של הגננת לאפשר  מצד אחד ביטוי לרגשות שונים שמעלים ילדים ולתת  להם לגיטימציה ומצד אחר לסייע לילדים  בארגון ובוויסות ביטויי הרגשות. .  חשוב להימנע מתגובות שיפוטיות  כלפי ילדים ולשמור על אווירה ידידותית ותומכת בינם לבין עצמם.  

שמירה על פעילות שגרתית ככל שניתן גם במצבים של אירועים חריגים תעזור לילדים לחוש ביטחון, משום שקיים  צורך בסיסי בגיל הצעיר לפעול בסביבה שיש בה סדר יום צפוי ומוכר. יחד עם זאת, הגן אינו יכול לתפקד כסביבה מנותקת ואדישה לאירועים ולהתרחשויות בחברה החיצונית. חשוב להקצות זמן ומרחב לעיסוק בנושאים אקטואליים תוך הדגשת ההשלכות של אירועים אלה על עולמו הרגשי של הילד ועל תובנותיו. היענות לשאלות העולות מצד הילדים היא חלק בלתי נפרד מההסברה וההרגעה.

אירועים המתרחשים בזירה המדינית משפיעים באופן שונה על קבוצות אוכלוסייה שונות בארץ ודורשים התייחסות מובחנת. ככל שהאירוע קרוב יותר לאוכלוסיית ילדים בגן, כך צפויות יותר תגובות מצד הילדים ונדרשת התערבות רחבה ומעמיקה יותר מצד הגננת.

 היכרות עם אורח חיים דמוקרטי ועם מושגים ראשוניים באזרחות והתייחסות לנושאים אקטואליים כבר בגיל הצעיר מבססת חשיבה חברתית ומקדמת דרכי התמודדות במצבים בלתי שגרתיים.

הגננת וצוות הגן יקדמו אצל הילדים בגן:

ü       תהליכי ויסות וריסון עצמי בעיקר במצבי תסכול.

ü       תקשורת בין – אישית תוך הקשבה הדדית.

ü       פתרון קונפליקטים בדרכי הידברות.

ü       גישה שוויונית כלפי הזולת וקבלת השונות.

ü       רגישות כלפי האחר, צרכיו, רצונותיו, העדפותיו וקשייו.

 

ההתייחסות לאירועי האקטואליה בגן מתחילה מהחוויות הרגשיות של הילדים ושל המחנכת. חשוב שהמחנכת תהיה ערה למסרים מילוליים ובלתי מילוליים המגיעים מהילדים ומסביבתם ושתקשיב לסיפורים אישיים, לפרשנויותיהם למצב ולדעות ולעמדות שהם מציגים.

 

העשייה החינוכית בנושא האקטואליה מתמקדת בתיווך המצב לילדים ובמתן פשר להתרחשויות בסביבתם, תוך הרגעתם והשבת האיזון לחייהם.

 

מקומם המרכזי של ההורים

בגיל הרך יש להורים מקום מרכזי בחיי הילד והם בעלי ההשפעה המשמעותית ביותר על מהלך התפתחותו התקין. חשוב לשתף את ההורים בכל הנעשה בגן הילדים בייחוד במצבי חירום או כשמתעוררות  מחלוקות ציבוריות.

להורים  עמדות שונות, ולעתים הם  מתייחסים באופן רגשי לאירועי חיים. במהלך חיי היום יום בביתם הם מתבטאים ופועלים באופנים שונים, ולא תמיד מודעים להשלכות שיש לכך על תפיסותיהם של הילדים ועל רגשותיהם.  

הורים הם בעלי גישות ואמונות שונות גם ביחס למידה שבה יש לערב ילדים במתרחש סביבם. חלקם סבורים שילדים בגיל צעיר אינם מבינים  את האירועים המתרחשים  בסביבה ואינם מושפעים מהם . אחרים מאמינים שיש לגונן על ילדים על ידי הסתרת מידע. לעומתם יש הורים הסבורים שילדים קטנים צריכים לקבל מידע מפורט על כל אירוע. שונות זו בתפיסות של הורים יכולה לבוא לידי ביטוי גם בציפיות שונות, שלעתים הן מנוגדות לאלה של מערכת החינוך ושל הגננת. חשוב שהגננת תכבד שונות זו.  

על הגננת להבהיר להורים מה תפקיד הגן בהתייחסות לאירועי חיים שונים ובהתמודדות עם מחלוקת וקונפליקט, ולדווח להם על העקרונות המנחים אותה בעיבוד נושאים אקטואליים על פי מדיניות משרד החינוך.  

 

 

 

 

 

 

מקורות:

דף השעה, כסלו תשס"א, דצמבר 2000, האגף לחינוך קדם יסודי, משרד החינוך

התמודדות עם מצבי לחץ בעיתות חירום בגן הילדים – ערכה לגננת ולצוות הגן,2003 , משרד החינוך

אילון ע' ולהד מ' (1991). חיים על הגבול  חיפה: הוצאת נורד